עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
חדשנות בארגונים
30/12/2018 15:10
nofit

1.  על פי המאמר המצורף על חדשנות בטויוטה עניתי על השאלות הבאות:

* מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית?

לרוב, הארגונים אשר עונים על ההגדרה "ארגונים חדשניים" רואים בכישלון דבר חיובי.  הם מאמינים כי הכשלונות והלמידה נובעים מיצירתיות, מחידושים ונסיונות לחידושים שטרם קדמו בשוק.  לאור זאת, הכשלונות יהפכו את הארגון למוצלח יותר ובעצם יקדו את הארגון עוד בשלביו הראשוניים בעזרת למידע מטעויות, ניתוחם ותיקונם בעתיד. ללא חוויה של כשלונות התהליך לא מתאפשר ועלולה להיות בעיה חמורה אף יותר לארגון מהכישלונות הראשוניים כאשר הארגון בשלביו המאוחרים של פיתוח המוצר, יציאה לשוק, מכירה וכו..

* כיצד מתגלמים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?

בטויוטה מערכת התגמול עובדת "בדרך האמריקנית". עבודה קבוצתית לא פחות חשובה, ולעיתים אף יותר מתוגמלת מהצלחת הפרט. בונוסים או הסדרים מיוחדים לחדשנות כשלעצמה אינם נראים בחברה. הדבר זהה לרעיון של טויוטה לשיתוף ועבודת צוות ומתוך רצון שלא לגרום לאנשים לעבוד לבד. לשם כך, הבונוס משולם באופן שווה לכל חברי הצוות בכדי לא להבדיל בין הצלחה שונה של החברים. לשכירים משולם שכר חודשי בסיסי וכן בונוס, אך לא כהוקרה מיוחדת עבור חדשנות. ניתן לומר שבעוד חדשנות אינה מוכרת כשלעצמה, מערכת הפיצוי מספקת מוטיבציה לכל המשתתפים.

 

2. על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?

בשל התחרות ההולכת וגדלה בתחום, חברת בגיר הבינה כי עליה לבצע שינוי מהותי במוצריה, ולא רק הפחתת המחיר והשוואתו לסטנדרט בשוק.  לשם כך החליטה לדבוק בביצוע חדשנות ערך אמיתית. בשנת 2000 פיתחה בגיר חליפה ייחודית שניתן לכבסה בבית במכונת כביסה (במקום בניקוי יבש). החליפה מסופקת עם שק כביסה משלה, ועשויה משילוב מיוחד של בדים ותפירות, ההופכים אותה לעמידה בכביסה רגילה. ראוי לציין שחליפה היא מוצר מורכב מאוד, העשוי מעשרות סוגי בדים ותפרים. את החליפה הייחודית, פיתחה פולגת טכנולוגיות, חברה-בת בתשלובת בגיר.

חשוב מכך, בגיר הצליחה בזכות החדשנות להרחיב את מעגל לקוחותיה, להקטין את הסיכון שבעבודה מול לקוח דומיננטי ולהגדיל את ההכנסות והרווחיות. בזכות חדשנות זו, החליפות של בגיר נמכרות כיום בארצות וברשתות חדשות, לרבות ארה"ב, גרמניה ויפן.

 

3. הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני

מודל סנפיר הכריש הוא בעצם מודל שבו אנו מכניסים מוצר חדש לשוק (אפליקציה או מוצר שימושי) וע"י שיווק חזק ביותר. לאחר הכניסה המסיבית והראשית אנו משאירים אותו בתודעה אך מכיוון שהוא נכנס בצורה מאוד מאוד חזקה לשוק, הוא נשאר צרוב בתודעה והפופולריות שלו לא יורדת עם הזמן. דבר הגורם כמובן ליצירת המודל הוא כניסה מאסיבית וחזקה של המוצר לשוק, מה שיוצר עלייה חדה מאוד ולפי הגרף אנו רואים סנפיר גדול של כריש.

0 תגובות
ניהול ידע וביג דאטה
21/12/2018 18:31
nofit
תחזוקה מכוונת, תחזוקה תחזיתית
השווה בין תחזוקה מתוכננת (scheduled maintenance) לבין תחזוקה תחזיתית (predictive maintenance).


בשיעור האחרון דיברנו על מספר הבדלים בשמירת המידע כשמדובר בנתוני ענק. בין היתר הבדלנו בין שני סוגי תחזוקת מידע: מתוכנן אל מול תחזיתי. תחזוקה מתוכננת מהווה בסיס לאופן תחזוקת המכונה. אלו הוראות ברורות הנקבעות מראש, ועל בסיסן ניתן להפעיל את המכונה כרגיל. לעומתן , תחזוקה תחזיתית מאפשרת לנו לפעול לפי צפי - לא בהכרח דבר הקורה בפועל. כלומר, אנו פועלים לפי תחזית השימוש במכונות ולפי נתונים המומרים לצפי עתידי לתקלות הנובעות כתוצאה עומס. חסרון בתחזוקה זו, שישנם מקרים בהם נפעל להחלפת חלקים או נקצה שעות עבודה שלא בהכרח לצורך, מבלי לדעת זאת מראש. לעומת זאת חסרון התחזוקה המתוכננת המבוססת על הוראות קבועות, אך תפקוד כלי המכונה משתנים לאור השימוש בה ולכן התחזוקה שלה לא יכולה להישאר כבהתחלה. 

בחרו דוגמא של מערכת או מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע את תחזוקה בהתאם לתחזית? כיצד ניתן להשיג ידע כזה?

כיום, בזכות הטכנולוגיה המתקדמת ישנן המון אופציות למכונות מורכבות. אבחר להתמקד במכונת מים "תמי 4" בה רובנו נתקלים בשימוש יום יומי. מכונה זו מהווה מכונה מורכבת כי היא צריכה להתאים לגדלים שונים של כוסות ולדעת למלא אותם בכמות מים בהתאם. על מנת לבצע תחזוקה תחזיתית ארצה לדעת בין היתר מהו המאמץ המצופה ממנה עבור כל סוג כוס ולאפיין מהי הגודל כוס הפופולרית ביותר.  בנוסף נצטרך לדעת מתי החל השימוש במכונה ומתי בוצעה תחזוקה בפעם האחרונה לכל חלק. ניתן לחקור מגמות בתחום כדי לראות האם השימוש תלוי תקופה כמו שעה ביום, יום בשבוע, עונה (אם למשל בעונת החורף נוטים לשתות יותר משקאות חמים - ככל הנראה נצטרך לבצע בתדירות נמוכה יותר תחזוקה למכונה). 
כדי להשיג את הידע הזה ניתן להסתמך על שאלונים שניתנים למשתמשי המכונה, ניתן להתבסס על מכונות בעלות אופי דומה (קולרים), ניתן לקרוא מחקרים הנעשו בתחום ולהתבסס על מסקנותיהן, וניתן (לאחר מספר תקופות שימוש מייצגות) לחזות את השימוש לתקופה קדימה.

0 תגובות
קהילות ידע
15/12/2018 20:51
nofit
ויקי, קהילות ידע, צורך ארגוני, צורך אישי
תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע.

מענה לצורכים ארגוניים באמצעות קהילות הידע:
1. שיתוף - שיתוף ידע בין אנשים ומקצועות בעלי מאפיינים דומים - כאשר הבעיה כבר לא אישית, ניתן לפתוח דיון של בעלי ידע ולנצל את האפשרות להתאגד לקהילה ע"מ להגיע לפתרונות יותר איכותיים.
2. גיוס - באמצעות קהילות ידע ניתן לגייס אנשים דומים לאותם חברי הקבוצה - כלומר הסבירות שאנשים בעלי מכנה משותף יהיו מקורבים לאותם חברי קבוצה גבוהה יותר ולכן אנחנו מאפשרים קיצור זמנים של גיוס והכשרה. 
3. שימור - אנשים אוהבים להיות שייכים לקבוצה. כאשר הם שייכים לקבוצה הם מרגישים בעלי כוח ולכן יותר טוב להם בעבודה. באמצעות קהילות ידע נוכל לשמר את הכוח הארגוני הטוב ולהעצימו. 

מענה לצרכים אישיים באמצעות קהילות הידע: 
1. פתרון בעיות - במידה ואדם רוצה לפתור בעיה כלשהי בנושא בו אין ברשותו את הידע הדרוש, יוכל להיכנס לאתרים השייכים לנושא וידלה את המידע הרלוונטי לפתרון הבעיה.
2. התייעצות - קהילות הידע כדוגמת פורומים אנונימיים/גלויים מהווים פלטפורמה להתייעצות עם גורמים שונים ובכך לקבל חוות דעת מקצועית כמענה לדילמות ביום יום. לדוגמה בנושאי זוגיות ,משפחה, עבודה ולימודים. 
3. הדרכות - אתרים רשמיים של בעלי מקצוע אשר מעדכנים אודות נושא או מאמר חדש. לינקדאין למשל הינה פלטפורמה אשר נותנת מענה במקרים רבים לאנשי HR ומקנה להם את האפשרות לנהל את תהליך הגיוס ביעילות דרך המדיה.


תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני. 


ראשית נציין מהו ויקי ארגוני - בסיס ידע שיתופי הנוצר במסגרת ארגונית ותומך בתהליכי פיתוח הידע, הלמידה, וניהול הידע בארגון. גישת הויקי מכילה יתרונות רבים, כאשר משתמשים בה באופן מושכל, בניהם פיתוח תשתית ידע רשתית נגישה ושיתופית בה עושים עובדי הארגון שימוש בשגרה.

מענה בויקי לצרכים אישיים:
1. נוחות - כל המידע נמצא במקום אחד ברור ומוגדר, תמיד נדע לאין לפנות כשאנו לא יודעים משהו. יש יכולת גישה לאותו ויקי באמצעות הרשת הפנימית של העבודה. 
2. נגישות - המידע נגיש בגישה ווביט ולכן ניתן להתחבר אליו מכל מקום ובכל זמן. הדבר מאפשר ברמה האישית לסיים משימות בבית במידה והעובד לא הספיק לעשות את זה בעבודה או לעבוד בשעות מגוונות ביום ללא תלות במיקום המידע.
3. מקור מידע - עבור כל מידע יש נתונים על מי שהזין אותו ולכן במידה ויש לנו שאלות אנחנו יכולים ליצור אייתו קשר ולהרחיב את הידע שלא הועבר בצורה חדה בכתיבה באתר. 

מענה בויקי לצרכים ארגוניים:
1. איסוף ידע ארגוני - כפי שלמדנו בהרצאות הקודמות אנו יודעים כי תהליך איסוף הידע בארגון הוא ארוך, מסובך ומלא במכשולים. היות ובדרך זאת ניתן לאסוף את הידע בקלות על ידי צ'יפור האנשים שיחלקו מידע ניתן יהיה לחסוך את תהליך מסובך זה. 
2. שימור ידע - לאור ריכוז הידע במקום אחד, התלות בין האנשים תפחת - כל אחד נגיש לכל המידע בכל זמן או מקום שירצה. נוחות זו מדרבנת את משמרי הידע להמשיך בגישה זו.
3. גישה - במידה ולא מדובר על מידע מסווג, ניתן גם להתחבר למאגר הנתונים גם מהמחשב האישי בבית ובכך לאפשר לעובדים גמישות עבודה גבוהה יותר שכוללת יכולת עבודה מהבית ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים בחברה. 


אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי ? 

בדרך כלל הבעיות הנפתרות בדרך זו הן בעיות הדורשות דיון, שאין להן תשובה חד משמעית או שכאשר מידע הוא ייחודי. השימוש בויקי רצוי כאשר אנו מחפשים הגדרות מסוימות, כללים, דברים שהם קבועים ולא ניתנים לערעור- בדרך כלל בעיות פחות מורכבות ויותר מוכרות שדנו בהן בעבר.

תנאי הכרחי על מנת ליהנות מיתרונות השימוש בקהילות הידע הוא יכולת לפרסם את המידע. כלומר כאשר גורם חיצוני יכול להיעזר במידע באופן שישפר את מוניטין הגורם המפרסם, כאשר רוצים לשלב מידע עם גורמים חיצוניים ולקבל חוות דעת אקסטרנית או כאשר רוצים ליצור קהילת שיתוף ידע שתשפר את הידע של כולם  - מומלץ להשתמש בקהילות ידע שונות.


לעומת זאת, השימוש בויקי מתקיים:
1. כאשר אנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת כגון עובדי גוגל בעולם או כל עובדי תעשייה אווירית בישראל.
2. כאשר אנו רוצים לחלוק מידע עם המון אנשים באופן מסודר ועם זאת, לשמור על פרטיות המידע.

3. כאשר אנחנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת כמו מעין אנציקלופדיה.
4. כאשר עניין ההרשאות גישה למידע הוא קריטי. הויקי מאפשר לנו לנהל הרשאות והוא אף מאובטח. 
0 תגובות
רשתות חברתיות
06/12/2018 15:05
nofit
ניהול רשתי, ניהול חברתי, רשת פנים ארגוני
בשיעור האחרון דנו בנושא רשתות החברתיות בארגונים וכיצד הדבר יכול לשפר את מבנה הארגון. אשמח להתייחס למספר נקודות לדיון בנושא:

איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט) 90-9-1?
יצירה ושינוע של ידע בתוך ארגונים הוא קריטי להצלחת הארגון ומבוסס רבות על קשרים אישיים. חוק ה-1-9-90 בא לשים דגש על ההתפלגות של הפעילות האקטיבית ברשתות החברתיות, כאשר ל-1% בלבד מיוחסת פעילות תוכן רלוונטית, 9% יוצרים תגובות ברשת והיתר מהווים משתתפים פסיביים .

על מנת להגדיל את אחוז העובדים הפעילים, נדון בקשיים הנובעים מהשימוש ברשתות חברתיות פנים ארגוניות. 
שיתוף ידע גלוי גולם בתוכו את הקושי המבוסס על שמירה לא נכונה של מידע. לדוגמה שמירת מידע בשולחן העבודה ולא במערכת מידע של החברה מאפיין מידע אשר יכול להיחשף בפני גורמים חיצוניים. לעומת זאת ידע סמוי אשר רצוי לשתף אותו רק עם הגורמים השותפים לתהליך, על מנת לייצר יתרון יחסי, יוצר בעיה קשה אף יותר. 
כדי לשפר את יחס העובדים התורמים מידע וידע לארגון/רשת חברתית נדרש להשקיע ביצירת מוטיבציה לשיתוף אקטיבי ויצירת אמון כדי לעודד רצון לשתף אחרים בידע.  אופרטיבית יש צורך בשליטה ובקרה של המידע הנפרש בארגון (מי מעביר למי/רגישות מידע/אנשי מקצוע), יצירת מפגשים בין בני אדם, וירטואלי (כמו רשתות חברתיות שעקומת הלמידה שלהן מהירה ומעלה את המוטיבציה של העובד להשתמש בה כי הפלטפורמה מוכרת ממקום חיובי) או פנים אל פנים, תייצר סביבה שמאפשרת לשבור את מחסום הידע הסמוי ותעלה את הרצון והמוטיבציה לשתף אחרים בידע שנמצא אצלך.

קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?
המעבר מניהול מטריציוני לניהול רשתי מהווה שינוי בתפיסת מקומו של העובד בחברה ונותן משקל רב יותר לאחריות שלו. כאשר לעובד ישנם לקוחות/ספקים רבים בתוך הארגון, שינוי תפיסתי כזה משפיע על יעילות החברה.
מעבר לבחירת אנשים רלוונטיים לעבודה ויצירת תהליכים תומכים למערך הארגוני הנ"ל, יש צורך בכלים לביצוע מיטבי.  ניהול הקשרים בין העובדים הוא קריטי במקרה כזה ובהמשך לשאלה קודמת, מדובר בפתרון לידע הסמוי בארגון.

ניהול רשתי מאופיין בתלות של העובדים האחרים על מנת לבצע את משימותיהם בהצלחה, כאשר מדובר לאו דווקא בעשייה בפעולה חיונית מצד גורם אחר בחברה אלא גם בידע הטמון באדם אחר בארגון. רשת חברתית ארגונית יוצרת סביבה קלה יותר לקשרים בין העובדים בחברה וכך מייצרים לאדם סביבה נוחה יותר לפנות לאחר בחברה שיש בידו את הידע הנחוץ להשלמת המשימה בהצלחה. בדרך זו הפניה הרשמית מתפוגגת ופוטנציאל הפיתוח גדל משמעותית, עבור האדם המבקש פעולה/ידע וגם עבור האדם הנותן מידע. 
שימוש במילות מפתח והאשטאג אשר נפוצות בתחום הרשתות החברתיות יכולים לשמש לשמירת המידע ואיתור מידע באופן נוח יותר. בפועל ארגונים ובני אדם נמצאים במקומות פיזיים והרשת החברתית הארגונית לא רק פורצת את גבולות המרחב הפיזי אלא גם גבולות נפשיים של נגישות לעובדים אחרים והשפה הארגונית של הארגון על ידי הפשטה ויצירת התפשטות של שפה משותפת וקשרים. רשת חברתית מייצרת גשר לחציה/מעבר בניהול רשתי אשר כאמור לרוב הלקוחות תהליכים עסקיים חוצי ארגון.
0 תגובות
רשתות חברתיות
06/12/2018 15:02
nofit
ניהול רשתי, ניהול חברתי, רשת פנים ארגוני
בשיעור האחרון דנו בנושא רשתות החברתיות בארגונים וכיצד הדבר יכול לשפר את מבנה הארגון. אשמח להתייחס למספר נקודות לדיון בנושא:

איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט) 90-9-1?
יצירה ושינוע של ידע בתוך ארגונים הוא קריטי להצלחת הארגון ומבוסס רבות על קשרים אישיים. חוק ה-1-9-90 בא לשים דגש על ההתפלגות של הפעילות האקטיבית ברשתות החברתיות, כאשר ל-1% בלבד מיוחסת פעילות תוכן רלוונטית, 9% יוצרים תגובות ברשת והיתר מהווים משתתפים פסיביים .

על מנת להגדיל את אחוז העובדים הפעילים, נדון בקשיים הנובעים מהשימוש ברשתות חברתיות פנים ארגוניות. 
שיתוף ידע גלוי גולם בתוכו את הקושי המבוסס על שמירה לא נכונה של מידע. לדוגמה שמירת מידע בשולחן העבודה ולא במערכת מידע של החברה מאפיין מידע אשר יכול להיחשף בפני גורמים חיצוניים. לעומת זאת ידע סמוי אשר רצוי לשתף אותו רק עם הגורמים השותפים לתהליך, על מנת לייצר יתרון יחסי, יוצר בעיה קשה אף יותר. 
כדי לשפר את יחס העובדים התורמים מידע וידע לארגון/רשת חברתית נדרש להשקיע ביצירת מוטיבציה לשיתוף אקטיבי ויצירת אמון כדי לעודד רצון לשתף אחרים בידע.  אופרטיבית יש צורך בשליטה ובקרה של המידע הנפרש בארגון (מי מעביר למי/רגישות מידע/אנשי מקצוע), יצירת מפגשים בין בני אדם, וירטואלי (כמו רשתות חברתיות שעקומת הלמידה שלהן מהירה ומעלה את המוטיבציה של העובד להשתמש בה כי הפלטפורמה מוכרת ממקום חיובי) או פנים אל פנים, תייצר סביבה שמאפשרת לשבור את מחסום הידע הסמוי ותעלה את הרצון והמוטיבציה לשתף אחרים בידע שנמצא אצלך.

קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?
המעבר מניהול מטריציוני לניהול רשתי מהווה שינוי בתפיסת מקומו של העובד בחברה ונותן משקל רב יותר לאחריות שלו. כאשר לעובד ישנם לקוחות/ספקים רבים בתוך הארגון, שינוי תפיסתי כזה משפיע על יעילות החברה.
מעבר לבחירת אנשים רלוונטיים לעבודה ויצירת תהליכים תומכים למערך הארגוני הנ"ל, יש צורך בכלים לביצוע מיטבי.  ניהול הקשרים בין העובדים הוא קריטי במקרה כזה ובהמשך לשאלה קודמת, מדובר בפתרון לידע הסמוי בארגון.

ניהול רשתי מאופיין בתלות של העובדים האחרים על מנת לבצע את משימותיהם בהצלחה, כאשר מדובר לאו דווקא בעשייה בפעולה חיונית מצד גורם אחר בחברה אלא גם בידע הטמון באדם אחר בארגון. רשת חברתית ארגונית יוצרת סביבה קלה יותר לקשרים בין העובדים בחברה וכך מייצרים לאדם סביבה נוחה יותר לפנות לאחר בחברה שיש בידו את הידע הנחוץ להשלמת המשימה בהצלחה. בדרך זו הפניה הרשמית מתפוגגת ופוטנציאל הפיתוח גדל משמעותית, עבור האדם המבקש פעולה/ידע וגם עבור האדם הנותן מידע. 
שימוש במילות מפתח והאשטאג אשר נפוצות בתחום הרשתות החברתיות יכולים לשמש לשמירת המידע ואיתור מידע באופן נוח יותר. בפועל ארגונים ובני אדם נמצאים במקומות פיזיים והרשת החברתית הארגונית לא רק פורצת את גבולות המרחב הפיזי אלא גם גבולות נפשיים של נגישות לעובדים אחרים והשפה הארגונית של הארגון על ידי הפשטה ויצירת התפשטות של שפה משותפת וקשרים. רשת חברתית מייצרת גשר לחציה/מעבר בניהול רשתי אשר כאמור לרוב הלקוחות תהליכים עסקיים חוצי ארגון.
0 תגובות
כוח ההמונים ומיקור חוץ
30/11/2018 15:18
nofit
מימון המונים, חיזוי הצלחת מוצר, מיקור חוץ
1.  ארגון המפתח רובוטים חדשים החליט להשתמש במיקור חוץ. באיזה תחום כדאי לו?

תחילה נבין מהי המוטיבציה לשימוש במיקור חוץ בפיתוח תחום חדש בארגון. 
בתקופה המודרנית נדרשים ארגונים ועסקים להתמחות בתחומים ובשירותים אותם הם מציעים. המגוון הרחב ותחומי ההתמחויות השונים יוצרים תחומי נישה ונותני שירותים מסוימים שמגיעים למומחיות שיא בעיסוקיהם. בעולם מודרני זה, אחת משיטות הניהול בארגונים הינה לייצא תחומי פעילות שלמים למיקור חוץ ולקבל את השירות מאדם או ארגון המתמחה בתחום. הבחירה במיקור חוץ נותנת אפשרות לארגון לעסוק בתחומי הליבה שלו באופן מלא ולהוציא את כל מה שאינו בלב פעילותו אל עובדים וארגונים חיצוניים.

אם כך ניתן לצפות ארגונים רבים הבוחרים לשלב מיקור חוץ במספר אופנים. 
שימוש בחברת פרסום חיצונית הינה דוגמה מובהקת למקור חוץ הדורשת מומחיות אשר ככל הנראה לא נמצאת בליבת הארגון שלנו. תחום נוסף הדורש ידע ומקצועיות לשם הצלחתו הינו ניהול, התאמה, ותחזוק מערכות טכנולוגיות ומערכות המידע של ארגונינו. בנוסף, בשל הפיתוח החדשני, ידרשו עובדים נוספים - לכן חברות השמה וגיוס כוח אדם כמיקור חוץ יהיו פתרון טוב ויעיל.

2. ביצוע תחזית לסיכויי הצלחה של 3 מוצרים המיועדים לשוק מסוים. באיזו שיטת חיזוי כדאי לבחור?

הצלחת מוצרים חדשים בשוק תלויה בהכנת הקרקע לפני הייצור שלהם. בכדי לדעת אילו מוצרים "יתפסו" בשוק, חברות מבצעות שיטות שונות המשתפות את קהלי היעד בכדי לקבל מהם פידבק על המוצר. דוגמה לכך מתבצעת ברשת 'סטרבקס' אשר מעניקה מספר מוצרים חינמיים ללקוח, והמוצרים הנבחרים ע"י רוב הלקוחות ניתן להסיק כי אלו המוצרים המועדפים בשוק. 

בנוסף, בשיעור דיברנו על 4 טכניקות לביצוע דירוג מוצרים, בעזרתם נדע אילו 3 המוצרים הכדאיים להשקעה. הטכניקות הם:
* שימוש בגיליון ציונים - מכיל רשימת קריטריונים ובסיומו מעניק כתוצאה אילו קריטריונים יותר חשובים למשתמשים. בעזרתם נבחן איזה מוצר עונה על קריטריונים אלה.
* שימוש באסימונים - קהילת הלקוחות מקבלים מכסת אסימונים  ותבחר איך לחלק אותם בין המוצרים השונים. ריבוי האסימונים בבחירת מוצר מסוים תעיד על הצלחתו.
* טורניר רעיונות - מיועד בעיקר לפרויקטים חדשניים. מדמה טורניר בו בוחרים 2 רעיונות ראש בראש והמנצח ברוב קולות עולה לשלב הבא. כך מתבצע עד לשלב הגמר בו יבחר המוצר המובחר ביותר.
* שיווקי חיזוי - מתנהל כמו מניות. המוצר שזוכה להרבה כוונות להשקעה הוא הנבחר.

בעזרת שיטות אלו נוכל להצביע על המוצרים עם סיכויי ההצלחה בשוק, וככל הנראה רצוי להשקיע בהם.

3. מה הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה מימון המונים?

ראשית, כעת שימוש בגורמים חיצוניים לחברה, עולה הצורך לשתף אותם בפטנט ולחשוף מידע רגיש לפיתוח הסטארטאפ. יש סיכוי שמדובר במרגלים שיכולים לפגוע בהצלחת החברה והפצת הרעיון למתחרים.

שנית, מימון המונים לרוב בא לידי ביטוי במספר משקיעים רב. כל משקיע מצריך מהארגון התייחסות פרטנית לצרכיו - דבר הגוזל זמן עבודה, כסף וקשב רב מהארגון בתחילת דרכו. אם כך, ריבוי משקיעים מביא כסף לחברה אך מעלה את הסיכון שארגון לא יעסוק בתחומי הליבה שלו באופן מלא אלא יבזבז זמן רב סביב.

סיכון נוסף אך המסוכן ביותר הוא יצירת האופוריה מהכסף המוזרם לארגון בקלות. כאשר המשאבים מגיעים בקלות, ישנה נטייה לפזיזות וחוסר הערכה למשאב כך שהוא יתבזבז במהירות ולא בצורה יעילה כמצופה.


0 תגובות
בעיית המשכיות הידע ופתרונה
22/11/2018 19:41
nofit
שימוש ידע, ניהול ידע

כיום קיימות מספר בעיות בכל נושא המשכיות הידע בארגונים . בפוסטים הקודמים שלי, דנתי בחשיבות השמירה על הידע בארגון המהווה כוח. אך דרישה זו קשה לביצוע מפני ששימור הידע מתפרש לאורך תקופות ממושכות מאוד. 


סיבה עיקרית לבעיה בהמשכיות שימור הידע היא עובדים שעוזבים את הארגון לאחר תקופה ארוכה. "אין חכם כבעל ניסיון" הוא פתגם מוכר וממחיש שעובדים בארגון רוכשים ידע רב, מפיקים לקחים מתהליכים שונים ומבעיות שחוו בתפקידם בעבר לשם ביצוע טוב יותר בעתיד. לכן, עובד שעוזב ארגון לאחר זמן רב לוקח אייתו ידע חשוב מאוד להתנהלות הארגון.

בעיות נוספות בהמשכיות ידע בארגונים היא אי הכרה בבעיה וחוסר כדאיות אישית, כך שלעובדים אין אינטרס אישי להמשכיות הידע. כלומר עובד הנדרש לתעד את הידע שצבר במרוצת הזמן לא ימצא סיבה מספיק טובה לבצע זאת מפני שזהו תהליך שלוקח זמן יקר והתרומה תהיה לארגון כולו ולאו דווקא תרומה אישית לאותו עובד. 

כמו כן, בעיית העומס על העובד או חוסר המשאבים בארגון מורידים את מוטיבציה לשימור ידע. עובדים בארגון נשאבים למשימות היומיום, לכיבוי שרפות, לפרויקטים שוטפים וקיימת בעיה תפיסתית שיש צורך לפנות זמן לשימור הידע. אם כך משימה חשובה זו נדחקת לצד.


קיימים מספר פתרונות לבעיות הנ"ל. ראשית, יש להציף את הבעיה ולהעלות אותה למודעות כלל העובדים ע"י הצגת סטטיסטיקות של עזיבת עובדים והשפעת העזיבה על הארגון. ברגע שהעובדים יבינו את חשיבות הנושא, יבחינו בבעיה ויטפלו בה. שנית, יש להסביר לעובדים שתהליך זה אמנם לוקח זמן אך הוא יביא לחיסכון גדול בהרבה בעתיד. ולבסוף, יש להציג בפני העובד מהי תועלתו מכך, איך ביצוע המשימה ביסודיות תשפר את עבודתו, תועיל אולי לכיסו ותקנה לו הערכה והוקרה מצד גורמים בכירים בארגון. 


אם כך, בעיית המשכיות הידע היא בעיה נפוצה בארגונים רבים שחלקם אפילו לא מודעים לקיומה. לעתים על אף המודעות לבעיה, לא מושקעים המשאבים הנדרשים לפתרונה, ולא דואגים לשימור הידע גם לאחר עזיבת בעלי הידע. חשוב לזכור כי במרבית הפעמים המשאבים שנאלץ להשקיע בהמשכיות הידע יחסכו משאבים רבים יותר בעתיד, לכן יש לשים לב לנושא ולהתייחס אליו בכובד ראש.


מתוך אתר ROM- ניהול ידע עם משמעות:

http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1729

0 תגובות
ניהול תכנים בארגון
15/11/2018 19:49
nofit
OCR, הגירת תכנים, מסמך דיגיטלי
שאלה 1 - כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?

OCR משמעו זיהוי תווים אופטיים לרוב בקבצים בתצורת תמונה. 
דואר נכנס מודפס אשר נרצה לתייק במאגרי הארגון, יצטרך להיסרק ולהישמר כתמונה במאגר. במידה ונרצה לשלוף ממנו מידע בעתיד, OCR ידע לזהות את הכיתוב בתמונה ויסייע בחיפוש מידע גם בקבצים מסוג זה.

שאלה 2 - מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה (Flows Work)?

זרימת עבודה היינו המידע הזורם בגורמים השונים מיצירתו עד השימוש בו או אחסונו במקום הנדרש. מסמכים דיגיטליים מהווים אישורים חתומים בעת העברת בקשה מגורם אחד לגורם מוסמך אחר בזרימת עבודה. בעת שימוש בחתימה דיגיטלית, נוצרת זרימת עבודה שותפת ומהירה יותר המקלה על התהליך במקרים רבים.

שאלה 3 - מה החשיבות של הגירת תכנים?

הגירת תכנים משמעותה העברת תכנים ממערכת קיימת למערכת חדשה. בזכות העברת תכנים בצורה תקינה, חברות המתקדמות למערכות חדשות יותר לא יעבדו את כוחן האגור במידע שלרשותם. איבוד מידע בפעילויות שותפות כגון העברה ממערכת למערכת, עלול לגרום נזקים בארגון לטווח הקרוב והרחוק כאחד.

שאלה 4 - האם קיים צורך בשמירת מסמכים מצורפים באימייל, ומי אחראי על כך?

בשיעור דיברנו על תכנים והקשרם לשאר המידע. קובץ במצורף בעל משמעות כאשר הוא בא בסמוך לנושא האימייל, לתוכנו, ופרטי השליחה שלו. לכן שמירה רק של הקבצים המצורפים בלי המידע סביבו מוריד ממשמעות הקובץ. לכן לטענתי יש לשמור את כל המידע הנמסר יחד. הגורם האחראי לצרף אותו למאגר המידע היינו זה המקבל את המידע ויודע לאיזה נושא הוא מקושר. גורמים אחרים לא מעורבים במידע הנמסר בקובץ ולכן עלולים ליצור תיוגים מוטעים שלא יאפשרו לשלוף אותו בצורה נכונה בעתיד.


0 תגובות
בעיית התחקורים
14/11/2018 14:46
nofit
תחקיר, צהל, ענישה, לקחים
שלום לכולם,
שמי נופית, קצינה במילואים בצה"ל, תחת אוגדת עזה. מתוקף תפקידי קצינת תצפיתניות וכן מהשגרה המנוהלת בגזרה, השתתפתי בתחקירים צה"ליים רבים. חלקים היו מועילים והעבירו את המסר ליתר הגורמים הרלוונטיים, והיו כאלה (לא מעט) שהפקת הלקחים ירדה לטמיון. לכן, לאחר קריאת המאמר " הפקת לקחים בארגונים גדולים" אשמח לשתף במספר תובנות מניסיוני האישי בנושא. 


ראשית אציין שהשימוש במילים תחקיר, תחקור, אשמים משליכה על הבעייתיות. ברגע שהנך חלק מהגורמים המתוחקרים בתקרית, עולה הפחד מחשיפה אישית. בהסתברות גבוהה אדם המציף לקחים על מעשיו, יתקל בתגובות פוגעניות, בפגיעה בהמשך תפקידו, בגזירת משמעויות אישיות מהאנשים סביבו. עקב כך רבים נמנעים מלשקף את הבעיה כולה ונוטים להעלים נקודות חשובות בעלילה הנוגעות אליהם אישית. בנוסף פחד מחשיפה ארגונית בתקשורת וכדומה, עלולה לגרום לשתיקה של גורמים מעורבים בתהליך. אם כך, הגישה הנכונה שתפתור את בעיות אלו, היינה לשנות את המושגים ל"משוב" או "בדיקת רצף האירועים" ופחות להשתמש במילים שליליות היוצרות פחד, אנטי ורתיעה מלהיות חלק מהתהליך.

שנית, משוב (תרשו לי לשנות את המושגים הרווחים כבר מעכשיו) מועיל צריך לכלול: המצב הרצוי, המצב הקיים, הפערים בניהם, הסיבות להיווצרותם (השימוש בשאלה "למה" עד להצפת שורש הבעיה ולמידה על בעיות נוספות בדרך), והלקחים להמשך - עליהם ארצה לשים דגש. 
לקחים היא מילה גדולה. ישנן מספר אופציות להפקת לקחים יעילה והסקת מסקנות שישמנו אותנו בהמשך. יש להתמיד בשימוש בזיכרון ארגוני - כלי לאיסוף לקחי התחקירים תחת כותרות מובנות ובכך לאפשר לשלוף מידע ומסקנות לפני פעילויות צה"לית בה נוכל ליישם את הלקחים מהעבר. בנוסף, הלקחים המופצים בתחקירים, נדרשים להיות אוניברסליים (כללים למקרים נוספים העלולים לקרות). כאשר הלקח יכלול את כל האירועים הרלוונטיים למקרה ולא רק לאירוע הספציפי המתוחקר, נוכל ליישמם באירועים נוספים בעתיד. 

לסיכום, הצפתי את הבעיות שלדעתי לא נפתרו עד כה בתהליך המשוב בצה"ל ולכן עניין הבדיקות (התחקורים) עדיין איננו אפקטיבי כמצופה.


בהתייחס למקרה במצוין בשאלה שנייה, יש לבצע ראשון משוב מעמיק על בסיס השאלה "למה?" ולהבחין האם ניתן החיישן ערב לפני נבע מעצלנות ורצון ליצור סביבת עבודה נטולת רעשים, אם האם זוהי בחירה נבונה שתרמה לתהליך. כמו כן יש לשים דגש על הסיבה מדוע המפעילים לא דאגו להחזיר את החיישן לפעולה בסיום היום - בידיעה כי תפקידו הכרחי להצלחת התהליך. במידה ובבדיקות הנ"ל לא עולה ההרגשה שמהלכים אלו נעשו ברשלנות, אין להעניש אתת המפעילים, אך חובה לדאוג להנחלת דרישות ברורות יותר בעתיד.  
0 תגובות
פוסט ראשון - לינקדאין
03/11/2018 12:53
nofit
1 .למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה.

ראשית אציין כי בקריאה ראשונה של הטיעונים המצורפים נקלעתי לקונפליקט פנימי. טיעוני החברה וטיעוני המועסקים משכנעים, כל אחד לצידו, ולכן רק לאחר קריאה שניה ושלישית הרגשתי שהגעתי למסקנה בנושא - דבר המעיד על היותו נושא מורכב.

בעבר הלא רחוק, רשתות חברתיות הציגו לקהל הרחב פרטיים אישיים, תמונות מחייו, ותחביביו של האדם הפותח פרופיל שיתופי. בדרך זו אנשים התעדכנו מה קורה בחיי הסובבים אותם, תחביבים בשעות הפנאי, תחום העיסוק המרכזי שלהם, ואף יצרו קשרי עבודה פשוטים. כל זאת במטרה תמימה ליצור שיתוף אינטרנטי וזמין בין חברים ומכרים רחוקים יותר. 

כיום, לאור התפתחות טכנולוגית ויצירת קשרים וירטואליים רבים, הרשתות החברתיות הרחיבו את יעדם ומהווים פלטפורמה לתחומים רבים: הצגת תמונות, פרסומים, חשיפת תחומי העניין , ייעוץ ולמידה מקבוצות וירטואליות, חיפוש עבודה וכדומה. לאור תפנית זו אפליקציות חברתיות רבות הפכו לשימוש חברתי פרסומי ומקצועי כאחד, ובניהן הלינקדאין.

לאור זאת, צפוי כי החיינו הפרטים והמקצועיים השתלבו זה בזו. כלומר, נולד הצורך לבצע הפרדה ברורה בין השנים, דבר המצריך תשומת לב רבה הן מהאנשים הפרטיים ואין ממקומות העבודה. במידה וחברה רוצה לייצר פרופיל שיתופי המשרת את מטרותיה העסקיות, עליה לדרוש יצירת פרופיל נפרד יעודי למטרות אלו מבלי לקשר את חיו הפרטיים של העובד. נכון שהעובד יוצר קשרים אישיים וחברתיים תוך כדי העיסוק בפרופיל המקצועי שלו, ונכון שתקציבים רבים המושקעים לקידום העסק מועילים גם לקידומו האישי אייתו ימשיך העובד בחייו האישיים, אך אין זה נכון לדרוש תמורה לכך מעבר לתקופת העבודה של העובד בחברה.

אם כך, כדי למנוע את הקונפליקט באם הפרופיל הקיים אישי או שייך לחברה - יש ליצור פרופיל לינקדאין פרטי לעובד - בו ישמר את הקשרים החברתיים (העלולים להגיע מתוקף תפקידו בחברה). בנוסף, ליצור פרופיל מקצועי בו החיפושים, הקשרים החברתיים, הפרסומים יעסקו בתחום העבודה בלבד כך שבעת תחלופת מתחזק הפרופיל לא ידרשו שינוים בפרטי הפרופיל ( הפרופיל תחת אותה חברה ופועל להשגת מטרות זהות).


2 .אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?

לינקדאין - פלטפורמה טובה, מקצועית ובהיקף שימוש רחב בארץ ובעולם למטרות עסקיות ומקצועיות. בתחילת דרכי בחיפוש עבודה פתחתי פרופיל באפליקציה זו. אשמח לשדרג אותו בעזרת כלים שארכוש בתחום אך כבר היום אני רואה בו יתרונות רבים בחיפושי משרות, בחשיפה לפרויקטים בתעשייה וביצירת קשרי עסקים לטווח הארוך.

SHORT-URL -  כלי לקיצור כתובות אינטרנט ויצירת קישורים נוחים לשימוש. פעמים רבות נתקלתי בבעיה זו ובשיעור הופתעתי לגלות שיש דרך להימנע מלינק ארוך למידי שלא נראה טוב בעיין. בטוחה שיהיו לי שימושים רבים בשיטה זו בהמשך.

Mendeley  - כלי המאפשר למצוא מאמרים אקדמאים בקלות וביעילות ואף לצטט אותם בוורד. הנני רואה בו יתרון משמעותי בכתיבת סקר ספרות וחיפוש מאמרים לפרויקט גמר אותו אתחיל בימים אלו. 
 
0 תגובות